יום שבת, 11 בינואר 2014

6. עץ יחוסין - האדמו"ר מפארציווא רבי נתן דוד רבינוביץ זצ"ל - המשך יחוס השר ר' שאול וואהל (ג)

בעל מגיני שלמה (חדר קצו) חתן
ר) הג"מ שמואל פו"מ בבריסק
נפטר בשנת שפ"ט.
זוגתו היתה בת הג"מ פנחס הלוי הורוויץ מקראקא, יחוסו ראה לעיל חדר קל.
רא) בן הג"מ משה פו"מ בבריסק
רב) בן הג"מ הלל מבריסק
*
הג"מ יוסף תאומים (חדר פה) חתן
רג) הג"מ נתן נטע מטורבין
מגזע[1] בעל מגלה עמוקות, ראה מדור ג חדר יג.
רד) חתן הג"מ ברוך כהנא ראפפורט
נפטר אסרו חג פסח שנת תק"ו.
אב"ד ווילנא ופיורדא, נקרא להיות אב"ד הוראדנא בשנת תע"ד אבל לא רצה לקבל הרבנות.
חתן הג"מ משה מהוראדנא, לקמן חדר ריז.
רה) בן הג"מ משה מאיר כ"ץ רפאפורט, פו"מ בלבוב
זוגתו מרת לאה בת הג"מ שמואל שמעלקא ז"ק אב"ד אוסטרהא, יחוסו ראה לעיל חדר קמו.
רו) בן הג"מ נחמן כ"ץ רפאפורט אב"ד דובנא
נפטר בערך שנת תל"ט.
היה ראב"ד ודיין בלבוב ואב"ד בקהילות בעלזא קרעמניץ ודובנא, ושם שימש עד יום מותו. נקרא ר' נחמן ליפשא'ס ע"ש אמו.
חתן הג"מ יוסף אב"ד לבוב, ראה לקמן חדר רח.
רז) בן[2] הג"מ מאיר כ"ץ אב"ד חעלמא
נפטר לפני שנת ת"מ[3].
זוגתו מרת ליפשא[4].
ומקובל יחוסם איש מפי איש עד עזרא הסופר מבני בניו של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן.
*
הג"מ נחמן ליפשא'ס כ"ץ (חדר רו) חתן
רח) הג"מ יוסף (ב"ר אליקים געץ) אב"ד לבוב (חוץ לעיר)
נפטר ב' תשרי תי"ב.
נזכר בשו"ת צמח צדק סו"ס מ"ב, ובשו"ת איתן האזרחי סי' מ"ד, וכן בא בהסכמה בהדפסה ראשונה של הש"ך בשנת ת"י.
רט) חתן רבינו מאיר, המהר"ם מלובלין
נולד בשנת שי"ח. נפטר ט"ז אייר שע"ו ומנו"כ בלובלין.
אב"ד בקראקא משנת שמ"ז עד שנת שנ"ט כממלא מקום חותנו, ואז נתקבל כאב"ד לבוב חוץ לעיר והיה שם עד שנת שע"ג, ואח"כ נתקבל כאב"ד לובלין, ושהה שם עד יום מותו.
מחיבוריו נדפסו מאיר עיני חכמים על הש"ס, ושו"ת מנהיר עיני חכמים הנקרא שו"ת מהר"ם מלובלין, מאור הגדול (על הטורים-כת"י), מאור הקטן על שערי דורא, נר מצוה על הסמ"ג, תורה אור דרשות, אור שבעת הימים על דינים (נפטר באמצע החיבור).
זוגתו מרת אסתר, נפטרה בקראקא י' טבת שס"ד, בת הג"מ יצחק הכהן אב"ד קראקא[5], יחוסו ראה לקמן חדר ריד.
רי) בן הג"מ גדליה
ריא) בן [או חתן] המקובל הג"מ אשר ר"מ בקראקא
נפטר בערך שנת ש'.
חיבר ספר עמוק על סודות התפלה והברכות בשם עמק הברכה ומרוב קדושתו לא נדפס. נכדו מהר"ם מלובלין מזכירו בתשובותיו (סימן פג)[6].
ריב) חתן הג"מ משה פישל'ס מקראקא
נפטר שנת רנ"ה.
זוגתו מרת רחל.
ריג) בן הקצין הג"מ אפרים פישל
בני משפחת פישל באו מפפד"מ או מנירנבורג לפולין בערך שנת ר"י.
*
המהר"ם מלובלין (חדר רט) חתן
ריד) הג"מ יצחק כ"ץ שפירא אב"ד קראקא
נפטר ט"ז אלול שמ"ב[7] (ל"ז).
מקודם אב"ד קרעמניץ ואח"כ שימש כאב"ד בקהילת קראקא בדורו של רבינו הרמ"א. נזכר בשו"ת מגאוני דורו, כגון הרמ"א הב"ח ושארית יוסף.
רטו) בן הג"מ דוד הכהן שפירא, מזקני רבני עיר קראקא
רטז) בן הג"מ יואל כ"ץ שפירא
*
הג"מ ברוך כהנא (חדר רד) חתן
ריז) הג"מ משה מגזע צבי אב"ד הוראדנא
בעל ספר תפארת למשה על שו"ע יו"ד, אה"ע (כתב יד).
זוגתו מרת נחמה (דעת קדושים), נפטרה כ"ד אדר תק"ב, בת הג"מ בנימין מירליש, ראה לקמן חדר רכה.
ריח) בן הקדוש הג"מ אברהם מגזע צבי
חתן הר"ר העשל מקראקא, ראה לקמן חדר רכא.
ריט) בן הג"מ יעקב קאפל אשכנזי מקראקא
חתן הג"מ שמחה בונם מייזליש מקראקא, ראה לקמן מדור ד, חדר טו.
רכ) בן הג"מ שמואל איש צבי, הנ"ל חדר קס
*
הג"מ אברהם מגזע צבי (חדר ריח) חתן
רכא) הג"מ אברהם יהושע העשל אב"ד קראקא, הנודע בשם ר"ר העשיל
נולד בערך שנת ש"נ. נפטר כ' תשרי שנת תכ"ד, ומנו"כ בקראקא.
בצעירותו הי' ר"מ בבריסק ואח"כ ר"מ בלובלין ושם נתקבל בשנת ת"י כאב"ד אחר פטירת הג"מ נפתלי כ"ץ ומשנת תי"ט בערך כיהן כאב"ד קראקא עד יום מותו. רק חלק קטן מחידושיו ומתשובותיו נדפסו כי סירב לחבר ספרים ולהדפיסם.
מחידושיו: חי' הלכות על פ"ק דב"ק, הגהות על הסמ"ג, חנוכת התורה עה"ת, חי' על הטור.
בזוו"ר היה חתן ר' משה ליזר'ש מבריסק, ראה לקמן חדר רלב.
בזוו"ש נשא את מרת דינה בת הג"מ יהודה וואהל.
רכב) בן הג"מ יעקב אב"ד בריסק ולובלין
נפטר ט"ז כסליו ת"ד[8].
בשנת שצ"א בערך נתקבל כאב"ד בריסק ובשנת שצ"ה נתקבל כאב"ד לובלין.
חיבוריו: חי' על טור יו"ד ואבה"ע, חידושים על מסכת בבא קמא ותשובות. ועוד ענינים הנד' בספר אוצר הר"ר העשיל.
חתן הג"מ שמואל יוטקס.
רכג) בן הג"מ אפרים נפתלי מלודמיר[9]
נפטר כ"ה תמוז שפ"ב.
נודע בשם ר' הירש מלודמיר, ר"מ בבריסק וראב"ד בלובלין ובסוף ימיו הי' אב"ד לודמיר.
היה נכד מהר"י ווייל אב"ד נירנבורג [בן הג"מ יהודה], ואינו ידוע מאיזה צד, האב או האם[10].
יחוס חותנו ראה לקמן חדר רל.
רכד) בן[11] הג"מ יוסף[12].
*
הג"מ משה מהוראדנא (חדר ריז) חתן
רכה) הג"מ בנימין מירליש
נפטר כ"א אדר תנ"א.
זוגתו מרת רייזל, נפטרה י"א ניסן תנ"ד, בת הג"מ בערמאן הלוי, ראה לקמן חדר רכז.
רכו) בן הג"מ יעקב דוד ניימארק מירליש, הנ"ל מדור ה חדר קנד
*
הג"מ בנימין מירליש (חדר רכה) חתן
רכז) הקצין הג"מ בערמאן הלוי[13]
חתן הקצין הג"מ קאפיל פרענקיל מווינא.
רכח) בן הג"מ מאיר הלוי מווירמייזא ואח"כ בווינא
רכט) בן הג"מ משולם הלוי
*
הג"מ הירש מלודמיר (חדר רכג) חתן
רל) הג"מ יעקב הלוי
חתן הג"מ מהר"ם מפאדובה, ראה לעיל חדר קיא.
רלא) בן הג"מ משה הלוי
*
ר"ר העשיל מקראקא (חדר רכא) חתן
רלב) הג"מ משה ליזר'ש מווילנא ובריסק[14]
רלג) בן הג"מ אליעזר.
*
הג"מ יהושע יחזקאל פרענקל תאומים אב"ד אוסטראווצא (חדר פד) חתן
רלד) הג"מ ישכר בעריש הלוי אב"ד טשעכנאווצא
רלה) בן הג"מ יהושע הלוי אב"ד דאבראמיל
נפטר בערך שנת תצ"ב.
כיהן כאב"ד קהילות דאבראמיל טשעכנאווצי דעמייטש וחבר וועד ארבע ארצות (לה"ב).
חתן הג"מ ישכר בעריש פו"מ דקראקא, ראה לקמן מדור ה חדר עז.
רלו) בן הג"מ שמואל הלוי אב"ד מעזריטש וריישא
נפטר ער"ח טבת שנת תע"ט.
בתחילה היה אב"ד ור"מ מעזריטש ומשם נתקבל לאב"ד ריישא, והיה מוועד הגאונים דארבע ארצות, ביערוסלאב.
זוגתו מרת עלקא בת הג"מ יצחק מפוזנא בעל באר יצחק, ראה לקמן חדר רלט.
רלז) בן הג"מ אברהם הלוי אב"ד ריישא, פו"מ קראקא והמדינה
כן היה אב"ד בקהילת ווראניק (שו"ת באר יצחק סימן קכד).
חתן הגאון בעל מגיני שלמה הנ"ל חדר קצו.
רלח) בן הג"מ נתן הלוי מצוזמיר
יש אשר ממשיכים כאן המשך היחוס עד להג"מ אברהם אחי המהרש"א, ולהג"מ אברהם מוכר ירקות אב"ד לובלין.
*
 הג"מ שמואל ממעזריטש ריישא (חדר רלו) חתן
רלט) הג"מ יצחק מפוזנא, בעל באר יצחק
נולד בערך שנת שע"ה. נפטר ט"ו סיון שנת תמ"ה.
כיהן ברבנות בלויצק, ובשנת תכ"ד נתקבל כאב"ד ווילנא - למלאות מקום הגאון בעל חלקת מחוקק, ובשנת תכ"ז נתקבל במקום רבו הקיקיון דיונה כאב"ד פוזנא.
חיבורו: שו"ת באר יצחק. איל יצחק פירוש על חד גדיא. כן נדפסו ממנו הערות על כתבי האריז"ל.
רמ) בן הג"מ אברהם
יש כאלו שהביאו שהיה מגזע הג"מ יצחק מדורא בעל שערי דורא.





[1]. וברשימות הר"ב איתא שהיה בן הג"מ שלמה שפירא אב"ד סטאנוב בן המגלה עמוקות.
[2]. לדברי הג"מ יוסף כהן צדק מלונדון בספרו שם ושארית היה בן הג"מ משה ירמיה כ"ץ ראפפורט ר"מ בוויען, בן הג"מ שמחה כ"ץ רפא בעל קול שמחה מווינא, בן הג"מ גרשון כהן רפא איש פורטו ודרשן בעיר מנטובה, בן הג"מ אברהם כהן רפא מנהיג הישיבה במנטובה מח"ס עמודי הגולה ונפטר י"ז חשון שנ"ד. מגזע הגאון רבי משה משפירא, וצ"ב.
[3]. וי"א לפני שנת תכ"ב, ראה דע"ק ד' קנא.
[4]. יש אשר כתבו שהיתה בת הג"מ נחמן שרענצילש מלבוב.
[5]. ויש שכתבו שזוגתו בזוו"ש היתה בת הג"מ פנחס אב"ד פולדא וקוזמיר ב"ר נפתלי הכהן (תולדות אנשי שם). ולא נהירא כי הג"מ נפתלי הכהן נפטר בלובלין ה' תשרי שנת ת"ט והיאך ישא המהר"ם שנפטר בשנת שע"ו את נכדתו וצ"ע.
[6]. וי"א שהוא הג"מ אשר ב"ר יוסף שחיבר פי' על הקינות והיוצרות (שנדפסו בקראקא בשנים שמ"ה ושמ"ט).
[7]. ובספר עיר הצדק (דף יד) מביא שנפטר שנת שנ"א בן שמונים שנה.
[8]. הוא עפ"י כת"י תלמידו בס' תפארת ישראל (דרשות להג"מ ישראל מבעלזיץ), ובשנת ת"ה מזכירו בנו כבר בברכת המתים.
[9]. כך חותם בנו את תשובותיו הנדפס' בספר זרע חיים וכ"ה נוסח מצבתו (לוחות זכרון עמ' 17).
[10]. כעדות הג"מ ידידיה טיאה ווייל (צאצא ישר למשפחת המהרי"ו) כי נשכח היחוס בדיוק האיך הוא, וא"כ כל היחוסים שבאו מאחר לכן הם כאפסיים, ונוכיח את זה בס"ד. קודם כל יש שמביאים שהר"ר העשיל היה רק מצד אמו נכד המהרי"ו, כי הג"מ יעקב מלובלין הי' חתן הג"מ שמואל אורי שרגא ווייל הנק' ר' שמואל יוטקס, ואינו מהימן הוא, כי בכת"י של הג"מ צ"ה מבערלין כתב וז"ל, שייך לה"ה צבי בהגאון ר' אריה לייב בהגאון ר' יעקב מלובלין ב"ר הירש נכד מהרי"ו, משמע שאביו של ר"ר העשיל ג"כ היה נכד מהרי"ו וזה בסתירה מוחלטת להנ"ל.
וכן עוד יש לנו עדותן של כמה שגם אבותיו של ר"ר העשיל הי' נכדי מהרי"ו, א) מגיו"ח של הגרי"ט ווייל הנז' וז"ל: הג"מ הירץ (זקינו של ר' העשיל) הי' נכד של מהרי"ו, ב) הג"מ זכרי' מענדל מפודהייץ הכותב בהקדמתו לספר מנורת זכרון וז"ל: מצד אם אבי בת הגאון ר' יצחק בן הרב וכו' אליעזר (אחיו של ר' יעקב מלובלין) ב"ר צבי הירש וכו' בני בניו של מהרי"ו, ג) במגיו"ח של הג"מ יהושע העשיל וואלערשטיין ראב"ד ריישא הנד' בר"ס כרם יהושע כתב וז"ל: בן הג"מ וכו' העשיל מקראקא בן הג"מ אפרים נפתלי וכו' הנקרא ר' הירש וכו' נכד מהר"י ווייל ז"ל, כל אלה מעידים כאיש אחד כי גם אבותיו של ר' העשיל הי' נכדי מהרי"ו, ואכמ"ל.
[11]. כנוסח מצבת בנו, ויש שכתבו שהי' שמו יוסף יונה והשם יונה נמחק ממצבתו, אבל אינו אלא השערה בעלמא.
[12]. יש המביאים המשך יחוס אבותיו כדלהלן: הג"מ יונה בן הג"מ קלונימוס קלמן המקובל מקראקא בן הג"מ יונה בן הג"מ קלמן מרוסיא, ור' יונה אבי ר' הירש מלודמיר הוא חתן הג"מ נפתלי הירש שור, אבל סדר יוחסין זה עורבא פרח היא, ואין לו שום מקור נאמן ונוכיח את זה אחת לאחת: א) ששם אביו של הג"מ אפרים נפתלי מלודמיר לפי יחוס זה הי' יונה ואולי במצבת בנו מופיע רק השם יוסף (וראה הערה הקודמת). ב) לדברי יחוס זה הי' ר' יונה חתן הג"מ נפתלי הירש שור ודבר זה אינו אפשרי מפאת סדר השנים, שהרי הג"מ נפתלי הירש שור נפטר בשנת שמ"ו, ואם הג"מ אפרים נפתלי נכדו נושא שמו הרי בהכרח שנולד אחר שנת שמ"ו ודבר זה הינו בלתי אפשרי שכן בערך בשנת ש"נ כבר נולד בן בנו הר"ר העשיל. ואף השערת הרב לעווינשטיין מסעראצק שר' יונה לא חתן ר' נפתלי הירש שור הי' אלא חתן אביו ר' משה אפרים שור אף זו השערה בעלמא היא. ובכלל, כל השמות הללו אינם מוזכרים בשום מקום אלא בספר העורבים ובני יונה שבה מוזכר יחוס זה לראשונה, וכידוע [אי] מהימנות ספר זה (וראה קובץ צפונות גליון יב עוד בענין יחוס זה).
[13]. ויש אשר כתבו (ראה זכרון לראשונים ועוד) שהכוונה להג"מ יששכר בערמאן סג"ל פרענקל מפיורדא ואנשבאך בעל ספר מטה יששכר, בן הג"מ דוד יצחק זעקיל הלוי. ואנו העתקנו כאן כפי מה שכתב בסדר הדורות ועוד.
[14]. יש שזיהו בטעות את ר"מ ליזר'ש מווילנא עם ר' משה לאזר'ש מקראקא בנו של ר' אלעזר אחי הרמ"א חתנו של המהרש"ל, אבל טעות הוא בידם, וטעות זו נגרמה כמובן מחמת דמיון השמות שכן בתקופה אחת חיו, אבל במבט ראשון רואין כי מדובר בב' אישים נפרדים, בעוד שאביו של ר' משה ליזר'ש שמו אליעזר כדמוכח מהש"ס (לובלין שע"ח) שהבאנו לעיל, הרי אביו של ר' משה לאזר'ש אלעזר שמו וכמפורש בס' מגלה עמוקות (ריש פר' דברים) הספד על האלוף הזקן ר' אלעזר אחי הרמ"א, וכן מקומות מגוריהם הי' שונים, ר' משה ליזר'ש בבריסק ור' משה לאזר'ש גר בקראקא מעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה