מדור ד
יחוס הה"ק מביאלא מצד חותנו
א) הה"ק
ר' נתן דוד מפארציווא
ב) בן הה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא
ג) חתן הה"ק ר' יהושע מאוסטרובא וסוסנובצא
נולד שנת
תקע"ט. נפטר עש"ק פרשת שמיני כ"ח ניסן תרל"ג ומנו"כ בעיר
ווארשא.
חיבורו: ספר
תולדות אדם על התורה, הגש"פ עם פירוש תולדות אדם.
זוגתו מרת גיטל בת
הג"מ צבי מנחם מענדל מקראקא, יחוסו ראה לקמן חדר ט.
ד) בן הה"ק ר' שלמה יהודא לייב מלענטשנא
נולד שנת
תקל"ח. נפטר י"ט ניסן תר"ג.
מחידושי תורתו
נדפסו בסוף ספר תולדות אדם לבנו.
ה) בן הג"מ ברוך
ו) בן הג"מ יהושע
*
יחוס רבי ליב חסיד
הה"ק מאוסטרובא
(חדר ג) חתן
ז) הג"מ
צבי מנחם מייזליש אב"ד עיר חדש
נפטר כ"ח
תשרי תרי"ט. מנו"כ בעיר קראקא (שער ספרו).
שימש בכתר הרבנות
כחמישים שנה כאב"ד בשלש קהילות: פולאב, פארצאווי, עיר חדש (גליל קראקא) כממלא מקום אביו.
חיבורו: שו"ת
זכרון צבי מנחם.
זוגתו מרת בלימא
בת הגביר הג"מ לוי ישכר.
ח) בן הג"מ יצחק מייזליש אב"ד עיר חדש
אחי הג"מ
עוזיאל מייזליש אב"ד ריטשוואהל מח"ס מנורה הטהורה. מקודם אב"ד בעיר
צוזמיר ואח"כ מ"מ אחיו כאב"ד עיר חדש.
מחידושי תורתו
נדפסו בסוף ספר כרם שלמה על מסכת ביצה (לאחיו).
חתן הג"מ
אברהם מנחם מענדיל מצוזמיר, ראה לקמן חדר לט.
ט) בן הג"מ צבי הירש מייזליש
נקרא בשם ר' הירש ר' נטעליש.
זוגתו מרת דרעזיל בת דודו הג"מ אברהם נתן
נטע מייזליש, בעל נטע שעשועים, ראה לקמן חדר לז.
י) בן הג"מ יצחק מייזליש
נקרא בשם ר' יצחק
וואלדיוואר.
יחוס חותנו ראה
לקמן חדר לד.
יא) בן הג"מ משה מייזליש אב"ד ווישניצא (ליטא)
זוגתו מרת בריינדל
בת הג"מ שמואל צבי הירץ אב"ד בריסק, ראה לקמן חדר כד.
יב) בן הג"מ חיים מייזליש
יג) בן הג"מ אריה יהודה מייזליש, הנקרא רבי ליב חסיד
נולד בערך שנת ת'
בעיר לאדמיר. נפטר י"ג אייר שנת תנ"ד.
אב"ד לעמבערג
(חוץ לעיר)[1], ובשנת תנ"א נתקבל כאב"ד פרעמישלא.
מחידושי תורתו
הובאו בספר עיר דוד, דרוש שמואל, פני אריה זוטא.
חתן הג"מ
יקותיאל זלמן, הנקרא ר' זלמן ר' ארונש, פרנס דעיר לבוב[2].
יד) בן
הג"מ משה מייזליש
טו) בן הג"מ שמחה בונם מייזליש מקראקא
נפטר ט' אדר
שפ"ד (וי"א
שנת שפ"ט).
זוגתו מרת דרעזיל,
נפטרה ל' כסליו שס"ב ומנו"כ בקראקא, בת רבינו הרמ"א, יחוסו ראה
לקמן חדר יט.
טז) בן הג"מ אברהם ב"ר יוסף מייזליש מקראקא
נפטר ז' חשון
ש"ס, ומנו"כ בקראקא (ענף עץ אבות).
זוגתו מרת
שפרינצא.
יז) חתן הג"מ שמואל מייזליש מפראג
יח) בן הג"מ יצחק אייזיק מייזליש מפראג
*
הג"מ שמחה בונם
מקראקא (חדר טו) חתן
יט) רבינו
משה איסרליש, בעל הרמ"א
נולד בערך שנת
ר"פ. נפטר ל"ג בעומר בשנת של"ג[3].
חיבוריו: מחיר יין
על עניני פורים, תורת העולה ב"ח, תורת חטאת עניני או"ה, דרכי משה הקצר ודרכי
משה הארוך על ד' טורים, הגהות על ד"ח שו"ע, שו"ת הרמ"א, פירוש
על אגדות הש"ס (מובא
בתורת העולה ח"א, פ"ג ופי"ח), פירוש למס' סנהדרין (שם פי"ח, ובד"מ או"ח סימן
תפו), פירוש למס' שבת (תורת העולה פי"ט), מגילת סתרים למס' סוכה (שם פ"ח), ביאור לשיר השירים (שם פט"ו), יסודי ספרי הקבלה (דרכי משה או"ח סימן סא, אות א), פירוש על הזוהר, הגהות על המרדכי (ראה שו"ת הרמ"א בכמה מקומות), הגהות על גליון המזרחי קרני ראם, הגהות על
ספר יוחסין (בדפוס
קראקא), הגהות על ספר מורה
נבוכים.
זוגתו בזוו"ר:
גאלדא, נפטרה י"א סיון שי"ב, בת הג"מ שכנא מלובלין.
זוגתו בזוו"ש[4] מרת קרענדיל[5], בת הג"מ מרדכי גרשון כ"ץ (אחותו של בעל שארית יוסף), יחוסו ראה לקמן חדר כב.
כ) בן הג"מ ישראל
איסרל מקראקא
נפטר י"ג אדר
א' שנת שכ"ח ומנו"כ בקראקא.
נקרא רבי איסר
לאזר'ש על שם חותנו. בנו הרמ"א חיבר לכבודו את ספריו מחיר יין ותורת העולה,
וכן הביא הלכות בשמו[6].
זוגתו מרת דינה
מלכה, נפטרה י' טבת שי"ג, בת הג"מ אלעזר[7].
כא) בן הג"מ יוסף[8]
מחכמי העיר קראקא.
זוגתו מרת גיטל,
נפטרה כ"ז סיון שי"ב, בת הקצין הג"מ משה אויערבאך.
*
רבינו הרמ"א (חדר
יט) חתן
כב) הג"מ
מרדכי גרשון כ"ץ
אבי הגאון בעל שארית
יוסף.
חתן הג"מ
יצחק קלויבער מווירמייזא ומנהיג קהילת פוזנא, זקינו של המהרש"ל.
כג) בן הג"מ יצחק כ"ץ מפראג
נהרג על קידוש השם
כ"ח תשרי שנת ע"ר.
והוא אחיו של הג"מ
עקיבא כץ הנשיא מאובן.
*
הג"מ משה מייזליש
(חדר יא) חתן
כד) הג"מ
שמואל צבי הירש אב"ד בריסק
חתן הג"מ
נחמן כ"ץ ראפפורט אב"ד דובנא, הנ"ל מדור ב חדר רטו.
כה) בן[9] הג"מ אריה יהודה לייב אב"ד קראקא ובריסק
נפטר בערך שנת
תע"ג, ומנו"כ בבריסק.
מח"ס
שו"ת שאגת אריה וקול שחל.
מתחילה היה
אב"ד סווירז, ואחר כך נתקבל לאב"ד סטאבניץ, ומשם נתקבל כאב"ד
זאמושטש, ומשם לטיקטין, ובאמצע שנת תנ"ו נתקבל כאב"ד קראקא למלאות מקום
זקינו הב"ח. ומשנת תס"א כיהן כאב"ד בריסק דליטא עד פטירתו.
כו) בן הג"מ שמואל צבי הירץ אב"ד פינטשוב
לאחר פטירתו נישאת
זוגתו לרבינו הטורי זהב.
כז) בן רבינו יואל סירקיש הב"ח
נולד בשנת
שכ"א. נפטר[10] בקראקא כ' אדר שנת ת' ומנו"כ שם.
כיהן כאב"ד
בקהילות פוזנא, לוקבא, בשנת שס"א כיהן כאב"ד לובמאלא ומשם הלך בשנת
שס"ה לעיר מעזיבוז, אח"כ בשנת שע"ב נתקבל לאב"ד לבעלזא
ושעדלוב, ובשנת שע"ז נתקבל לאב"ד בריסק דליטא, ובשנת שע"ט נתקבל
לאב"ד קראקא ושם כיהן עד יומו האחרון.
חיבוריו: בית חדש
על ד' חלקי הטור, הגהות הב"ח על הש"ס, משיב נפש על מגילת רות, תשובות
הב"ח הישנות, תשובות הב"ח החדשות, וכן מובאים מתשובותיו בשו"ת
גאוני בתראי.
בכת"י נשאר
פירוש התפלה עפ"י קבלה, ביאור על פרדס רימונים, פירוש על התורה, חיבור על
שו"ע, ועוד.
זוגתו הרבנית
ביילא, נפטרה[11] יום א' שבועות תי"ב, בת הג"מ אברהם
הירצק'ס מלבוב, יחוסו ראה לקמן חדר לא.
כח) בן הג"מ שמואל יפה מלובלין
בנו הב"ח
מזכירו באו"ח סימן תפד וסימן תרה ובשו"ת הישנות סי' קנח.
זוגתו מרת סירקא
(שרה)[12].
כט) חתן[13] הג"מ משה יפה דיין בקראקא
נפטר שנת ר"פ[14] (נכדו הב"ח מזכירו ביו"ד סי' כ"ד, והמהרש"ל
מזכירו ביש"ש גיטין פ"ד סימן לב-לד).
זוגתו היתה בת הג"מ
יצחק קלויבער'ס מפוזנא (וצ"ב
אמיתות הענין).
ל) בן[15] הג"מ יוסף יפה
זקינו של רבינו
מרדכי יפה בעל הלבושים.
*
רבינו הב"ח (חדר
כז) חתן
לא) הג"מ
אברהם ר' הירצק'ס, פו"מ בעיר לבוב
זוגתו[16] מרת חנה בת הג"מ יואל זינגער, ויחוסו ראה
לקמן חדר לד.
לב) בן הג"מ נפתלי הירץ ר"מ בלבוב
נפטר י"ז
ניסן שמ"ב.
חיבר פירוש קצר
למדרש רבה עה"ת ועל ה' מגילות.
לג) בן הג"מ מנחם מנדל קראקאוויץ, ר"מ בלבוב
עלה לארה"ק
ונפטר בירושלים עיה"ק.
*
הג"מ אברהם ר'
הירצק'ס (חדר לא) חתן
לד) הג"מ
יואל זינגער מקראקא
לה) חתן הג"מ יצחק קלויבר מווירמייזא
זקינו ורבו של
המהרש"ל.
*
הג"מ יצחק
מייזליש (חדר ח) מגזע
לו) הג"מ
נפתלי הירץ אב"ד ווין בליטא
והוא היה חוטר
מגזע רש"י.
*
הג"מ צבי הירש
מייזליש (חדר ט) חתן
לז) הג"מ
אברהם נתן נטע מייזליש אב"ד ווישניץ דליטא
בעל ספר נטע
שעשועים ושו"ת קול שחל.
לח) בן הג"מ משה מייזליש, הנ"ל
חדר יא
*
הג"מ יצחק
מייזליש אב"ד עיר חדש (חדר ח) חתן
לט) הג"מ
מנחם מענדל מצוזמיר
נקרא ר' מענדיל ר'
שמריה'ס.
זוגתו מרת יטא בת
הג"מ שמריהו מצוזמיר אשר נסע לארה"ק.
מ) נכד הג"מ יעקב אב"ד
טוטשין
בעל מחבר ספר ברכת יעקב על שלחן ערוך חושן משפט.
מא) בן הג"מ ברוך מפאדהייץ
עלה לארץ הקודש וגרו בירושלים עיר הקודש.
זוגתו מרת שרה בת הג"מ יעקב הי"ד, לקמן
חדר מג.
מב) בן הג"מ ישראל משה
*
הג"מ ברוך
מפאדהייץ (חדר מא) חתן
מג) הג"מ יעקב
הי"ד אב"ד צוזמיר
מחבר ספרי פירוש המסורה וטעמי המסורה.
מד) בן הג"מ יצחק
*
הג"מ בעל ברכת
יעקב (חדר מ) נכד
מה) הג"מ
יו"ט ליפמאן הלוי העליר, בעל תוס' יו"ט
נולד בוואלערשטיין
שנת של"ט. נפטר בקראקא ו'[17] אלול שנת תי"ד ושם מנו"כ (כלילת יופי בשם פנקס הח"ק דשם).
בן ח"י שנה
נתמנה לדיין וראש ישיבה בעיר פראג, וכ"ח שנה שימש בכהונה זו, בשנת שפ"ד
נתקבל לאב"ד ניקעלשבורג, ומשם בעבור ששה חדשים נתקבל לאב"ד ווינא, ובשנת
שפ"ח נתקבל לר"מ ואב"ד פראג, כעבור שנתיים קפץ עליו רוגז רב ונתפס למאסר
בעיר המלוכה וויען, וכעבור מ' יום יצא לחפשי אבל נקי מכל נכסיו בעיוה"כ שנת
ש"ץ, מפני גזירת המלכות הוכרח לעזוב את העיר פראג (כמבואר בארוכה במגילת איבה) וילך בגולה אחר גולה עד מדינת פולין עד שנתקבל
בשנת שצ"א לאב"ד בעיר נעמרוב הגדולה, ומשם בשנת שצ"ד נתקבל
לאב"ד לודמיר, ובשנת ת"ד נתקבל כר"מ קראקא בחיי המגיני שלמה ובשנת
ת"ח נתקבל כאב"ד קראקא.
בהיותו בן
ע"ד שנה נחלה והוסיפו לו את השמות גרשון שאול (החקוקים ג"כ על מצבתו).
חיבוריו:
תוי"ט על ששה סדרי משנה, מעדני יו"ט (מעדני מלך) ודברי חמודות (לחם
חמודות) על הרא"ש, תורת האשם על תורת חטאת, מלבושי יו"ט על הלבושים,
צורת הבית פי' על עניני הבית המקדש, טוב טעם על פי' רבינו בחיי עה"ת -
ע"ד הקבלה, דרכי ההוראה על עניני או"ה, פרשת החודש על ה' קידוש החודש
להרמב"ם (מזכירו
בתוי"ט מס' ר"ה פ"א מ"ט ומס' סנהדרין פ"א מ"ב), וכן נותרו ממנו תשובות רבות הנדפסות
בשו"ת גאוני בתראי ושו"ת צמח צדק, וכן העתיק את ספר אורחות חיים
להרא"ש וספר ברית מלח בדיני מליחה ללשון ע"ט המדוברת כדי שהנשים יבינו,
וכמו"כ חיבר פיוטים וסליחות על ימי המהומות שהי' בפראג שנת שע"ח
וש"פ ובגזירת שנת ת"ח ות"ט, ומגילת איבה.
זוגתו מרת רעכיל,
נפטרה בפראג כסליו שנת תט"ו, בת הג"מ אהרן משה אשכנזי מפראג, יחוסו ראה
לקמן חדר מח.
מו) בן הג"מ נתן הלוי העליר מוואלערשטיין
נולד שנת
שכ"א. נפטר שנת של"ט בן ח"י שנה.
מז) בן הג"מ משה הלוי העליר אב"ד וואלערשטיין,
הנ"ל מדור ה חדר קנט
*
הגאון בעל תוי"ט
(חדר מה) חתן
מח) הג"מ
משה אהרן אשכנזי מפראג
נפטר ראש השנה שנת
שפ"א, ומנו"כ בפראג.
מוזכר בראש הקדמת
ספר מעדני יו"ט למס' ברכות.
זוגתו מרת נעכלי,
נפטרה ח"י תמוז שס"א, בת הג"מ אהרן משה תאומים, ראה לעיל מדור ב
חדר פט.
מט) בן הקדוש הג"מ שמואל שפירא, מזרע רש"י הק'
[1]. כן הוא במגילת יוחסין שנערכה על ידי
הג"מ חיים דוב גראסס ממונקאטש. אבל בספר כלילת יופי (ח"א מבוא ע' עד) כתב
שלא שימש ברבנות לעמבערג.
[2]. ראה מגילת יוחסין שנדפס בספר תפארת
ירוחם (ראדזין) ע' קסה. וראה עוד אודותיו פנקס ועד ד' ארצות ע' 49.
[3]. כ"ה בשה"ג להחיד"א.
ויש שכתבו שנפטר בשנת של"ב, וכ"ה על מצבתו.
[4]. ואשת הג"מ שמחה בונם היא מזיווגו
השני של הרמ"א ודלא כמו שיש טועין שהיא מזוו"ר. וראי' לדבר דנוסח מצבתה
של בת הרמ"א (אשת הג"מ שמחה בונם) היא בזה"ל: יום שני דר"ח
טבת שס"ב לפ"ק הלכה לעולמה מרת דרעזיל בת הגאון מוהר"ר משה איסר'לס
זצ"ל אשת מוהר"ר בונם בן מוהר"ר אברהם מייזליש זצ"ל ומתה
צעירה לימים ובחכמה זקינה ימים מועטים זה "ארבעים" שנה... עכ"ל,
לפי"ז נולדה מרת דרעזיל בשנת שכ"ב לפ"ק, ואילו אשתו הראשונה של
הרמ"א מרת גאלדא נפטרה בשנת שי"ב לפ"ק (לוחות זכרון ע' 47), על
כרחך שמרת דרעזיל נולדה מזוגתו השניה של הרמ"א.
[5]. שם זה מופיעה לראשונה בכתב יוחסין
עתיק שנדפסה לאחרונה בקובץ ישורון גליון יג, הנעתק על ידי הרב שלמה אנגלרד
שליט"א האדמו"ר מראדזין ומעוטר בהערותיו המחכימות. עוד גילוי חדש יש לנו
במגילת יוחסין זה, ובה כתוב לאמר שזוגתו השניה של רבינו הרמ"א לא בת
הג"מ מרדכי גרשון כ"ץ היתה, אלא בת הג"מ משה עבערליש מקראקא –
הנזכר במדור *, שהיה גם חותן הג"מ בעל שארית יוסף. ובדרך זה היו הרמ"א
והשארית יוסף גיסים, ולא שרבינו הרמ"א היה חתן אביו של בעל שארית יוסף.
[6]. דרכי משה אורח חיים סימן שכ,
סק"ב. סימן תד, סק"א. ובהקדמת ספר מחיר יין.
[7]. ואין להחליפו בר' אליעזר שרענצילס,
חדא מפני שנקרא ר' איסרל לאזרש (נוסח מצבתו. לוחות זכרון עמ' 51), ורוב לאזר
באל"ף שם הקודש שלו אלעזר בלא יו"ד (ב"ש שמות אנשים אות א'), ומשום
כך ניתן לומר ששם חותנו של ר' איסר'ל היה אלעזר, וכן יש לשער שאחי הרמ"א ששמו
אלעזר נקרא ע"ש אבי אמו, ובנוסף לכך ככל הידוע באותן הימים מנהג הי' בישראל
לקרוא לאיש ע"ש אביו או חותנו, ומנהג זה לא החזיקו בו אלא כשהחתן עם חותנו או
הבן עם אביו היו דרים בעיר אחת, ואילו אלו השנים גרו בב' ערים נפרדות, ר' איסרל
מקום מגוריו בקראקא היה ור' אליעזר שרענצילס מקום כבודו בלבוב.
[8]. יש שכתבו שהוא נכד ר' ישראל איסרלן
בעל תרומת הדשן, ודבר פלא היא דפעמים אין ספור מביא רבינו הרמ"א בספריו את
התרומת הדשן ואף פעם אינו מזכירו בשם זקינו.
[9]. לכאורה צ"ל נכד, ראה בתוארים
שלפני ההסכמות על ספר ברית שלום הנ"ל: 'נכדו' הגאון אב"ד ור"מ.
[10]. שנת פטירתו מובא בשה"ג
להחיד"א (מערכ"ג ערך י' אות פ"ה), שהיא שנת ת', וכן ראיתי מובא
עדותו של בעל ויגד יעקב מפאפא שראה את מצבתו בשנת תרצ"ג והי' כתוב בו שנת ת',
אבל יש שכותבים שנפ' שנת ת"א וכן חרות על המצבה שהוקמה לאחרונה.
[11]. כ"כ בפנקס דעיר קראקא ומובא
בשה"ג ח"ב (ער"מ), ובאשל הגדולים מובא דנפטרה שביעי של פסח
שצ"ח ולא נהירא.
[12]. ועל שמה נקרא בנה הב"ח סירקיס.
[13]. כן מובא ברוב ספרי התולדות, ובס' עיר
הצדיק מפקפק בזה ואומר שהי' הג”מ שמואל בן ר' משה יפה, עיי"ש.
[14]. כ"כ בסוף ספר דור דור ודורשיו,
אמנם בסדה"ד ה"א ש', מביא רב א' בשם ר' משה יפה ר"י בבלוניא, שהי'
חי בערך שנת ש', וכתב שם בשם ספר שלשלת הקבלה בזה"ל: אלו החכמים המפוזרים
בעולם וכו' עיי"ש, משמע שעוד הי' חי בשנת ש', ומהמפתחות שם משמע שר' משה
הנ"ל הוא הג"מ משה יפה מקראקא זקינו של הב"ח, וזהו סתירה
למש"כ שנפ' בשנת ר"פ, אמנם י"ל שדברי בעל שלשה"ק נאמרו אודות רבנים
ששמם הי' עוד מפורסם ומפוזר בין המון העם, אע"פ שלא היו עוד בין החיים. שוב
מצאנו בס' דור דור ודורשיו הנ"ל, שהג"מ משה יפה ר"י בבלוניא נפטר
שנת ש"ד, וצ"ל שהג"מ משה יפה ר"י בבלוניא והג"מ משה יפה
זקינו של הב"ח תרי גברי נינהו, וראה הערה הבאה.
[15]. ויש שכתבו סדר היחוס למעלה בסדר זה:
הג"מ יוסף יפה בן הג"מ אליעזר יפה ממאנטובה, בן הג"מ אברהם יפה
מבעהמען ורב על מדינת פולין, בן הג"מ יוסף יפה, בן הג"מ משה יפה
ר"י בבלוניא. ולפי זה מבואר ג"כ כנ"ל בהערה הקודמת שהג"מ משה
יפה ר"י בבלוניא אינו אותו ר' משה יפה דיין בקראקא זקינו של הב"ח, אלא תרי
גברי נינהו (ואחד הוא נכדו של השני). אמנם נוסח זה דחוק הוא, מכיון דבסדה"ד
ה"א ש' כתב שר' משה מבלוניא היה עוד חי בשנת ש' (ראה הערה הקודמת),
והב"ח נולד בשנת שכ"א, ודחוק היא לומר שזקן זקינו חי לערך שנת ש',
וצע"ג.
[16]. כ"כ בפתח ספר שערי הליכות עולם,
וספר מנורה הטהורה.
[17]. כ"ה בפנקס החברא קדישא ודלא
כמש"כ בהמצבה שנתחדשה כ"ו אלול וטעות היא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה